בן יהושע ואסתר. נולד ביום י"ד באלול תש"ט (8.9.1949) בתל אביב ולמד בבית הספר היסודי "עתיד" שברמת גן. בילדותו היה חבר בתנועות נוער אחדות – "המכבי הצעיר", "הצופים" ו"בית"ר". בכל תנועה היה פעיל ונטל חלק בפעולות העיקריות – מחנות, מסעות, טיולים וכו'. הוא היה בעל מרץ ובעל כושר תנועה בלתי רגיל. בעודו צעיר עבר בטיולים את כל הארץ כמעט וידע היטב את כל כבישיה, ואחרי כן, כחניך בצי הסוחר, עבר חלקים גדולים של העולם. הוא אהב לנוע ממקום למקום ולא יכול לשבת זמן רב במקום אחד. את אי מנוחתו זו ניצל תמיד באורח חיובי. הוא היה בעל לב רחב ונדיב, עזר לחברים שנפצעו במלחמה, סייע בשיקומם ושהה אתם יומם ולילה. הוא ויתר על בילויים וטיולים כדי לסעוד חבר פצוע ונסע ממקום למקום כדי לבקר חבר חולה, או לנחם הורים אבלים. הוא היה הרוח החיה בין חבריו, עליז, בעל הומור ויודע לומר בדיחה טובה במקום הנכון ובזמן הנכון. חבריו הרבים בחוגים השונים אהבו אותו וכיבדו אותו.

אברהם גויס לצה"ל במאי 1967 והוצב לחיל השריון. הוא שימש כנהג של רכב חילוץ בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. כן השתתף בפעולות צבאיות רבות וביניהן פעולת כראמה, שהשאירה עליו רושם עצום. עם שחרורו תיכנן להירתם ולשאת בנטל הכלכלי של המשפחה. ביום י"ב בטבת תש"ל (21.12.1969), מצא את מותו בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.